רש"י על חולין נ״ב א:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור חולין נ״ב א:ב׳
2 חִיטֵּי וְכֹל דְּמִינַיְיהוּ – חָיְישִׁינַן; שְׂעָרֵי וְכֹל דְּמִינַיְיהוּ – חָיְישִׁינַן; כׇּל מִינֵי קִטְנִיּוֹת – אֵין בָּהֶם מִשּׁוּם רִיסּוּקֵי אֵבָרִים, לְבַר מִן רוּבְּיָא. חִימְצֵי – אֵין בּוֹ מִשּׁוּם רִיסּוּק אֵבָרִים, חִפְצֵי – יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם רִיסּוּק אֵבָרִים. כְּלָלָא דְּמִלְּתָא: כֹּל מִידֵּי דְּמַשְׁרֵיק – אֵין בּוֹ מִשּׁוּם רִיסּוּק אֵבָרִים, לָא מַשְׁרֵיק – יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם רִיסּוּק אֵבָרִים.
פירוש רש"י על חולין נ״ב א:ב׳
2 חיטי וכל דמינייהו - כגון שיפון שהוא קשה חיישינן אם נפל עליהם:
3 כל מיני קטנית - לא חיישינן משום דמישתרקי מהדדי ואינם נכבשים יחד:
4 רוביא - תלתן:
5 חימצי - פישל"ש מחליקין הן ואינן נכבשים:
6 חיפצי - צידרו"ש ואינן עגולין ולא מישתרקי:
7 כל דמישתריק - מחליק זה מזה ואינן נכבשים יחד והנופל עליהם נשמט והולך ואין כאן חבט: